מקור משנה בכורות ו׳:ט׳
9 מַעֲשֶׂה שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן, וְשָׁלַח רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים וְאָמְרוּ, הֲרֵי זֶה מוּם. אֹזֶן הַגְּדִי שֶׁהָיְתָה כְפוּלָה, אָמְרוּ חֲכָמִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא עֶצֶם אֶחָד, מוּם. וְאִם אֵינָהּ עֶצֶם אֶחָד, אֵינָהּ מוּם. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, זְנַב הַגְּדִי שֶׁהִיא דוֹמָה לְשֶׁל חֲזִיר, וְשֶׁאֵין בָּהּ שָׁלשׁ חֻלְיוֹת, הֲרֵי זֶה מוּם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ו׳:ט׳
9 כא הַגְּדִי. לִרְבוּתָא נַקְטֵיהּ, דַּאֲפִלּוּ הַגְּדִי שֶׁדֶּרֶךְ אָזְנָיו לִהְיוֹת מוּטוֹת וּכְפוּלוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
10 כב עֶצֶם. לִכְאוֹרָה נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דִּתְנוּךְ קָרוּי עֶצֶם לְפִי שֶׁהוּא גֶשֶׁם חָזָק דּוֹמֶה לְעֶצֶם. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב עִנְיַן עֶצֶם הוּא גוּף אֶחָד וְגֹלֶם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָּטַל גֹּלֶם אֶחָד רַךְ וּכְפָלוֹ. גָּזוּר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר שְׁמוֹת כד וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. עַד כָּאן. טַעֲמוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֶצֶם, זֶה מֵחֲמַת חָזְקוֹ, אֲבָל אֵינוֹ עֶצֶם בֶּאֱמֶת:
11 כג אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, מִי שֶׁהָיְתָה אָזְנוֹ כְפוּלָה לִשְׁתַּיִם כוּ'‏ וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי סְחוּסִים, אֲבָל אִם אֵין לָהּ אֶלָּא סְחוּס אֶחָד, וַהֲרֵי הוּא כְגוּף אֶחָד שֶׁנִּכְפַּל, כָּשֵׁר. וְכָתַב בֵּית יוֹסֵף, שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ בִּזְמַן שֶׁהוּא עֶצֶם אֶחָד הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁהָאֹזֶן הַנּוֹסָף אֵינוֹ עֶצֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: